אילו נושאים ניתן להעביר לבוררות בדיני משפחה?

משרדנו ייצג אישה, שנישאה לגבר המבוגר ממנה בשנים רבות והייתה לאישתו הרביעית. הגבר טען כי האישה התגלתה כלסבית וביקש לסיים את הקשר הזוגי בהקדם ולהוציאה בלא כלום. האישה, נמנעה משך זמן רב מייעוץ משפטי בתחילת המחלוקות וברגעים קריטיים להמשך ניהול ההליכים: כך, האישה חתמה על הסכם בוררות, כשהבוררת היא לא אחרת מעורכת הדין של עסקי הבעל...ומנגד החזיקה תביעת גירושין כרוכה שהוגשה על ידי הבעל לבית הדין הרבני – למרות שגם הבעל חתם על אותו הסכם בוררות. על משרדנו היה לבחור בין החלופה ה"גרועה פחות" לאישה. נוהל הליך בפני הבוררת בעניין מזונות ורכוש ואילו האישה עתרה בתביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה היות ואין המדובר בנושא אותו ניתן להעביר לבוררות; לאור הסכם הבוררות הצלחנו למחוק את ההליך בבית הדין הרבני. לאחר החלטת הבוררת על אודות מזונות זמניים לקטינים (שהצריך אף הוא הליך אישור בבית המשפט על מנת שיהיה ניתן לממש את ההחלטה בלשכת ההוצאה לפועל), הבעל נמנע מקידום הליך הבוררות בעניין מזונות קבועים וחלוקת רכוש – זאת בכדי להימנע מתשלום האיזון לאישתו; האישה המתינה בסבלנות ובחלוף כשנה עתרה לבית המשפט לענייני משפחה בתובענה רכושית. הבעל עתר בבקשה לסילוק התובענה על הסף לאור קיומו של הליך בוררות תלוי ועומד. לאחר ניהול חקירות קצרות שכללו את חקירת הבוררת, בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדת האישה כי בני הזוג זנחו את הליך הבוררות וכי יש לו סמכות לדון בתובענה הרכושית. כך, ממצב דברים בו האישה הגיעה למשרדנו בסיטואציה משפטית מורכבת כשכלל זירות ההתדיינות שעמדו לרשותה באותו מועד אינן נוחות לה, הצלחנו בסבלנות ובתכנון מהלכים לנהל את ההליך הרכושי, שכלל גם צירוף חברות רבות בשליטת הבעל – בערכאה הנוחה לאישה והחושפת את הבעל לחלוקת רכוש רב ותשלום איזון בהיקף ניכר – בית המשפט לענייני משפחה. מהלך זה הביא במהרה להסכם רכושי מכובד והגון.