מדוע חשוב, גם בתוך המסגרת המשפחתית, לערוך הסכמי הלוואה בכתב?

משרדנו ייצג גבר שנתבע על ידי אישתו בהליכי מזונות משמורת ותובענה רכושית.

ההליך הרכושי כלל דירה שנרכשה על ידי הצדדים כשנתיים טרם פתיחת ההליכים בסך של כ – 4 מיליון ₪ ואשר נרשמה בשם בני הזוג, בחלקים שווים; אלא שרכישת הדירה התאפשרה באמצעות משפחתו של הבעל וליתר דיוק: באמצעות חברה בשליטת משפחתו שהלוותה כספים לצורך רכישתה. האישה טענה כי מדובר במתנה וכי ממילא לא חתמה על כל הלוואה. הבעל, באמצעות משרדנו טען כי האישה ידעה גם ידעה על הענקת ההלוואה מהחברה לבני הזוג, כי ממילא חברה אשר מטרתה להשיא רווחים איננה יכולה להעניק מתנות, כי בלעדי כספי החברה רכישת הדירה לא הייתה מתאפשרת וכי הלכה למעשה יש לראות בכך מעין משכנתא שניטלה מהחברה תחת נטילתה ממוסד בנקאי; בית המשפט לענייני משפחה קבע כי על אף שהבעל הוכיח שהכספים שולמו במישרין מהחברה לטובת רכישת הדירה אין לחייב את האישה בהלוואה הנטענת; בית המשפט לענייני משפחה ייחס חשיבות רבה להעדרה של תובענה ישירה מאת החברה כנגד בני הזוג (ואכן לסבא ולסבתא היה קושי לתבוע את בנם ואם נכדיהם).

משרדנו הגיש ערעור על פסק הדין. ביהמ"ש המחוזי מצא שיש ממש בטענות הבעל וכי יש מקום אף למידת צדק, הגינות ותום לב – שעה שהוכח ואין כל מחלוקת כי כספי ההלוואה שימשו במישרין לרכישת דירת המגורים "גולת הכותרת" של השיתוף; עמדת הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי הובילה להסכם פשרה מיטיב שלקח בחשבון את מרבית כספי ההלוואה, שכן יש לחלוק גם נכס שלילי.

אין ספק כי גם בתוך המסגרת המשפחתית יש מקום לערוך הסכם הלוואה בכתב, הסכם אשר היה מייתר מאבק משפטי ממושך.