רישום נכסים זוגיים בשם בני משפחה אחרים הוא מסוכן!

משרדנו ייצג אישה בתובענה לאיזון משאבים כנגד בעלה. היות ופרנסת הבעל כללה הכנסות רבות במזומנים בלתי מדווחים, נכסים רבים של בני הזוג נרשמו בשם בני משפחה אחרים. הבעל הפעיל לחץ רב על האישה ללכת למגשר שאיתר ללא ייצוג משפטי עצמאי. האישה התרצתה. בני הזוג חתמו על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין במסגרת הליך הגישור. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין, זאת ללא ייצוג משפטי עצמאי. האישה שיתפה את משרדנו כי בני הזוג שבו לתקופת שלום בית והעבירה לעיוננו את ההסכם שכאמור קיבל כבר תוקף של פסק דין. ההסכם קבע כי אם בני הזוג ייפרדו חלילה האישה תקבל לבעלותה את אחת הדירות שנרשמה בשמה של הבת הבגירה. היות והמגשר לא דאג להחתים את הבת על התחייבות ברורה ונדרשת בנסיבות, משרדנו הנחה את האישה להחתימה באופן מיידי על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובתה. האישה חשבה כי מדובר בייעוץ מוגזם וכי אין כל חשש. לימים, האישה החליטה להיפרד מבעלה וביקשה לאכוף את ההסכם; הבעל סירב לקבל את גזירת הפירוד וגייס למלחמתו הנקמנית את הבת שטענה כי הדירה – שלה וכי בכל הכבוד, להוריה אין כל זכות או יכולת להסכים על חלוקת נכסים ביניהם, ביחס לדירתה. כך, תחת ניהול הליך תמציתי של אכיפת פסק הדין האישה נאלצה לעתור בתובענה הצהרתית כנגד ביתה ובעלה כי הדירה – חרף רישומה של שם הבת – שייכת למעשה לבני הזוג ומכוח ההסכם, מועברת לבעלותה אגב גירושין. לאחר מאבק מממושך שכלל הצגת ראיות רבות המעידות כי האישה נהגה בדירה כמנהג בעלים –הבת "נשברה" והסכימה לחתום על הסכם פשרה לפיו אכן הדירה שייכת להוריה.

הליך הגישור הוא כלי חשוב ונפוץ במסגרת סיום מחלוקות בתוך המשפחה. עם זאת יש חשיבות רבה לבחירת מגשר מקצועי ולקבלת ייעוץ משפטי ועצמאי טרם חתימה על הסכם גירושין כולל.